מוסא אל פול -הופך להיות ה "מוכתר" המשך הסיפור( 3)

נפרדנו בפעם האחרונה ממוסא אל פול לאחר הולדת בנו בכורו גלילי. השנה היתה 1920 ומוסא חזר עם משפחתו למרכז הארץ. המצב כאן לא היה מזהיר משום בחינה.לא כלכלית ולא יציבות של משטר.
מוסא הגיע עם משפחתו לירושלים.עם מחצלת אחת שהיתה כל הרכוש המשפחתי. על חציה שכבו ובחציה השני התכסו.

"מסתרי תימן"

הימים ימי חג הפסח,ומוסא מצא את עצמו עם משפחתו בירושליים ללא פרוטה בכיסו והרעב מכרסם בנשמה. שם פגש ברחוב את אחד מבני משפחת מבורך הידועים ביחוסם ובממונם והלה,כשהריח את הרעב מפיו של מוסא,תחב לידו 5 לי"ש כדי שיהיה לו ממה לעשות את החג. חשב מוסא מה לעשות עם ההון שהתגלגל לידו והחליט לעשות חיזיון בשביעי של פסח. הוא שכר אולם קולנוע,הדפיס מודעות וכרטיסים גייס את המשפחה ועוד מקורבים והעלה חיזיון בריקוד ושיר שנקרא "מסתרי תימן" .


מה לאמר לכם? - היה שלאגר. בערב אחד הרוויח 62 לי"ש ועם האוצר הזה חזר אל הכרם כבעל ממון וסוף סוף קנה בית.
במקביל החל למכור את עיתון הארץ.

מוכתר

כשבעירית תל-אביב-יפו חיפשו מישהו שיהיה נציג ליהודי תימן,נפלה הבחירה עליו : הוא נתמנה לתפקיד סגן ראש העיריה,ומכאן למישרת  "מוכתר" הכרם הדרך היתה סלולה.


דמותו עוררה כבוד רב והערצה בקרב תושבי הכרם. הוא עורר פחד ויראה בלב הגברים והיה נערץ על הנשים. הוא היה מסתובב בכרם עם חליפה,חזיה ועניבה. שעון קשור בשרשרת לביגדו ומקל הליכה בידו. חזותו היתה מעוררת כבוד.

                 המלך עבדאללה                                           

סבא שלי היה עורך כל יום רביעי חאפלות ושוחט כבש לנכבדים מן המגזר הערבי שבאו להתארח בצל קורתו. בין הנכבדים שבאו לביתו של המוכתר היה גם המלך עבדאללה ,לכבודו שחט כבש,הביא נגנים ,רקדניות ואת כל נכבדי הארץ. השנה היתה כבר קרובה לשנת פריצת המדינה,המתחים בין יהודים וערבים היו גדולים,וכשהמלך אמר שהארץ הזו ליהודים תהיה,קם רחש גדול של אי הסכמה בין הנכבדים הערבים.כששאלו אותו לפשר הצהרתו המרגיזה הסביר המלך: "אלפיים שנה היתה הארץ הזו בידיים שלנו ומה עשינו איתה? אפילו כביש אחד לא סללנו. ניתן אותה ליהודים ואתם תראו שבעשרים שנה הם ירצפו לנו את הים"

משרתם של אדונים מהלך בין הטיפות

בימים ההם,של חיכוכים היסטורים,היה ה "מוכתר" משרתם של כל האדונים ושל אף אחד.
לאנגלים אמר:"אני שלכם" 
לערבים אמר: "אני איתכם"
ליהודים אמר :"אני עבדכם" ואף קיים.
הוא הדפיס כרוזים להגנה,לאצ"ל וללח"י,הסתיר בביתו לוחמים,עשה תרגילים לבריטים שערכו בביתו חיפושי פתע (לא לפני שמישהו היה בא ומזהיר את מוסא מראש על החיפוש),וכשלא מצא דרך אחרת לצאת מהמבוך היה פשוט ממסטל את האנגלים במשקאות חריפים. גם בבית המשפט התייצב כשהעלילו עליו שהרג ערבי,ויצא מהפרשה בעונש סימלי מאוד: חודשיים גלות בעיר רחובות.

מוסא, סבא שלי,היה אף הכרוז של מכירות פומביות של מטלטלין שנלקחו ע"י ההוצאה לפועל. מצאתי את כתב ההסמכה שלו לביצוע המכירות הפומביות האילו . תעודה היסטורית של ממש:

ליחצו על התמונה להגדלה

בתעודה הזו  מתאריך 24.8.1936 כתוב:

to whom it may concern

this is to certify that Mr. moshe Levy whose photo is hereto affixed,is employed by the district court and execution office Jaffa and Tel-aviv as a public crier for Tel Aviv and other jewish settelments

יש לי עוד המון מה לכתוב ולהוסיף, אבל הפעם נסתפק בזאת ונשאיר משהו לרשימה הבאה.

חג חנוכה שמח

פזית