כרמלה ופייפקה ליבן- סיפור אהבה.

כששאלתי את נאווה קרוגלן,בתה של דודה כרמלה,מה היא יכולה לאמר לי על אמא שלה,היא כתבה לי כך:(ואני מצטטת מילה במילה):

"מה אספר על אמא שלי? שהתחתנה עם גבר הגברים, האשכנזי שנשא אותה על כפיים, שאהב אותה כמו שלא שומעים ולא רואים אפילו לא בסרטים, ובטח לא היום."

נכון. נאווה תמצתה את העיקר. אהבתה של כרמלה לבעלה והדאגה והפינוק שהיא העניקה לו היו ידועים לכל.

את סיפור פגישתם של כרמלה ובעלה "פייפקה" ליבן (ז"ל) תיאר הבן ,רפי ליבן, בשיר שכתב על הוריו:

אבא שלי היה גיבור איתן

לקבוצת האגרוף נפשו הוא נתן

הרביץ לרעים ללא רחמים

וחיפש מחסה מהרעמים

היה בתפקיד הוא יום אחד

לכרם התימנים הוא ירד

ראה שם נערה יפה וחומה

ליבו ונפשו רקדו בתשוקה

חומה היא עיניה שקדים

כרמלה היתה כך כל השנים

פייפקה אהב אותה בכל מקום

וארבעה באו מהמרום

אמא ואבא זהו סיפור אגדה

בשום מקום כזה לא תמצא

בליבנו זכור וקיים (תמיד) אבינו

ופה ביקום תמיד קיימת אימנו.

 פייפקה וכרמלה

שרגא (פייפקה) ליבן הלך לעולמו בשנת 1993. הוא היה מוכר כאדם שאהב לעזור לכולם,נטל חלק בהקמת המולדת נלחם במחתרת בגבורה רבה והיה בין עמודי התווך של אותה תקופה.

פייפקה,או כפי שקראו לו חבריו "פייפקה הגדול" היה ממקימי נמל יפו ואף עבד בו מספר שנים.לאחר מכן עבר לנמל אשדוד.

את פייפקה זוכרים כולם כאיש גדול מידות בעל גוף מוצק וזרועותיו היו גדולות וחזקות כמו בטון. למרות כל זאת הוא היה עניו וצנוע. ספורים רבים נרקמו על פייפקה ועל מעשיו וגבורותיו. בין חבריו היו אנשים ותיקים מהמחתרת,לוחמים משכמם ומעלה.

מספר חברו של פייפקה,גיטלמן : " את פייפקה אני מכיר משנת 1942 . אני זוכר שבצבא הבריטי ובמחתרת,כאיש קבוצת האיגרוף הבכירה, הוא נלחם נגד אלוף בריטניה באיגרוף.ופייפקה ניצח אותו. בסוף הסיבוב השני קרא הבריטי לפייפקה "בלאדי ג'ו" (יהודי מלוכלך) ופייפקה, במספר מכות שמאליות ובימנית אחת הפיל את האלוף הבריטי לקרשים כשליסתו מרוסקת. "

 כשפייפקה עבד בנמל אשדוד,הוא היה יוצא לים כשהים סער וגעש כדי להציל את הדוברות שנלכדו בין הגלים הגבוהים. הוא ידע לתמרן בין הסלעים והשרטונים הגבוהים ומספר פעמים הציל עשרות ספנים והביא אותם לחוף מבטחים.

בנו,רפי ליבן, אלוף העולם בקראטה אומר על אביו: " מי אני ליד אבי? ביחס לכוחו ולמעשיו, אני תינוק בן יומו. אולי אני דומה לו,אבל לידו אני ממש קטן".

ודודה כרמלה, לה אנו מאחלים בריאות ואריכות ימים . שתשבע נחת מהילדים ,הנכדים והנינים. ולאימו רפי כתב עוד כמה שורות שבוודאי מביעות את רגשות כל ילדיה: רותי, נאווה ונעמן :

סבתא כרמלה הטובה בעולם

זאת "האמא" שלי ואני רק אדם

כולנו לה מחזיקים אצבעות

מקווים שתמיד תעשה ניפלאות

ובכל יום ויום אנחנו מבקשים

שישמור עליה בבקשה אלוקים

אמא, סבתא בכוחך האיתן

אלוקים ישמור זה ברור כמובן

אני מצרפת כמה תמונות ישנות שקיבלתי מנאווה ובהן נמצאת דודה כרמלה. הדודה, שכפי שכתבתי בפרק "אילן היוחסין" יודעת לבשל כל מאכל שתעלו על דעתכם ,יש לה לב רחב, דואגת למשפחתה ויודעת להנות מהחיים. דודה כרמלה,אני אוהבת אותך.
 

כרמלה משמאל עם חברה

 

על מדרגות קולנוע מוגרבי המיתולוגי (באמצע)

ראשונה עומדת אחותה, דודה שלי חפציבה.

 

 

אני רוצה להודות לרפי ליבן ולנאווה על שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל . נפגשתי עם שניהם  ולבן דודתי רפי אני רוצה להקדיש רשימה נפרדת. ובהחלט יש מה לכתוב עליו.

שתהיה שבת שלום ומבורכת

פזית