יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

סבי: משה לוי נחום (מוסא-אל-פול) תחילת הסיפור....



סבא שלי, משה לוי נחום נולד בתימן במחוז אלשרף. כילד יתום הוא עלה לבד לארץ בדרך לא דרך. בתימן ארץ הולדתו חווה על בשרו חרפת רעב ואף עבר את מלחמת התורכים במחוז הולדתו. התורכים שניצחו במלחמה גזרו גזירות קשות על היהודים, אך הביאו להם גם בעקיפין בשורה: ישנם יהודים שעולים לארץ ישראל. זו היתה קרן אור באפילה. יום אחד, ביקר שליח מארץ ישראל בכפר של סבי ולאחר המפגש עימו החליט דודו לנסות ולעלות לארץ הקודש.המסע היה קשה ובדרך פרצה מגיפה של אבעבועות שחורות שקטלה רבים מבני הכפר. סבי חלה במחלה, אך ניצל.

לאחר מסע קשה ,רעב ותלאות הגיע סבי יחד עם דודו לאי "קומראן" ומשם הגיע לעיר בשם מצווע בחוף אריתראה.
לאחר שחשש לנפשו ,ברח סבי משם והגיע לעיר אסמרה שהיתה תחת שילטון איטלקי. כאן נגלו לו לראשונה חיים מסוג אחר.

פה לראשונה הוא הבין כמה חשוב מראהו החיצוני של האדם ולמד להתלבש בהידור ,צחצח את נעליו והקפיד על מראה מכובד.
תובנה זו ליוותה אותו לאורך כל חייו ,שכן תמיד היה לבוש בחליפה,חובש כובע,מחזיק מקל מהודר בידו ושעון שמחובר לו בשרשרת לחליפתו. ככה קיץ וחורף . (ראו התמונה למעלה...)

ב- 1905 הגיע משה לוי נחום,סבי, ליפו.הוא החל לעבוד כמתלמד אצל צורף זהב וכסף אך מכיוון שלא קיבל תשלום יומי על עבודתו והיה רעב,נמלט מאותו צורף והחל לעבוד עם ערבים מאום -אל -פאחם שמכרו פחמים. תפקידו היה לעבור מבית לבית ולשאול כמה פחמים הם צריכים. כך עבד,התפרנס ואכל .

לאחר מכן הלך ברגל למושבות העבריות :פתח-תקווה,נס-ציונה, ראשון-לציון ועבד בחקלאות. בלילה ישן ברפתות, ביום עבד בשדות אך מכיוון שהמזון לא היה מצוי בידו תש כוחו. הוא ניסה גם לעבוד בבן-שמן בבניין אך מרוב רעב וצמא חזר לתל-אביב . באותו זמן בנו את "גימנסיה הרצליה" .

כאן החל למכור פול לתלמידים שלמדו בגימנסיה ובבית ספר תחכמוני.לאט לאט התרחבו עסקיו והוא מכר גם חומוס ו"בוזה" שזו גלידת מסטיק. הוא ישן תחת עצי השיקמים ולפעמים בחדרי מדרגות. בשל עיסוקו זה כינו אותו :"מוסה אל-פול" שם שדבק בו כל ימי חייו.

במקביל סבי הרחיב את השכלתו קרא ספרים,למד תנ"ך ואף נמצא מנהל בית-ספר לבנות שהציע לו משרת מורה לתנ"ך. הוא החל ללמד בנות תימניות וביניהן מצא את אסתר, זו שעתידה היתה להיות אשתו הראשונה.

בינתיים פרצה מלחמת העולם הראשונה,ויהודים ניסו להימלט לאלכסנדריה שבמצריים כדי לא לשרת בצבא הטורקי. ומי היה המבריח הראשי? כמובן, מוסה בעל הקשרים. במשך ארבע שנים מילט יהודים מאימת הצבא הטורקי והפרנסה היתה מצוייה בידו באותה תקופה.

כשהטורקים גירשו את היהודים מתל-אביב הפך מוסה מטבע הדברים להיות מנהיג הגולים שנעו במסות צפונה: לגליל.

חייו היו מלאי ארועים ותהפוכות, ולכן אמשיך את סיפורו ברשימות הבאות כדי לא להעמיס עליכם הקוראים יותר מידי אינפורמציה בבת אחת.

פזית





9 תגובות:

עמיהוד אמר/ה...

Dear Pazit
do you have his book and the video that was made on Sabba ? I got the book if you need some inf. take care love to get mail from you Amihood

פנינה אמר/ה...

סיפור מרתק מאד. מחכה להמשך...

יוסי אמר/ה...

פזית שלום
הסיפור של סבך מאד מעניין אני מצפה להמשך גם הסיפור על סבתא אסתר מאד נחמד ושתהיה בריאה המשפחה שלך תכיני אילן יוחסין והיה קל יותר להתמצא מ נגד מי
שבת שלום.
יוסי

Unknown אמר/ה...

נשיקות

orit weiner אמר/ה...

hi pazit,
i am not sure that you remember me but i am ORIT the daughter from galili za´l . you made here a wonderful work!!! there are a lot of "stories" about our family. i think it is a nice memory
bye,
orit
o.weiner@web.de

David אמר/ה...

הי פזית
את מודעת לזה שלסבך היה אח שעלה לארץ איתו ?

Unknown אמר/ה...

היי פזית אני הנכדה של אשתו השניה של סבא משה, שושנה. זו שנרצחה.זו שסבא משה עזב את אסתר לטובתה.
אני דור חמישי, אבל אני תמיד מסוקרנת מה עמד מאחורי זה, מה המידע שאנחנו לא יודעים. בטוחה יש הרבה דברים שאת יודעת.. אשמח שתמשיכי. בהצלחה.

יוסי גולדברג אמר/ה...

שלום פזית,
בוקר טוב,
אני מכיר את סיפורו של סבך מהספר של שלמה טבעוני. ואת סיפרת אותו כה יפה. בזמנו פגשתי את אחד מהילידם שלו במה שהיה בית הדפוס שלהם. אבל ככל שאני יודע הוא נהרס ובמקומו בנוי כיום בית מגורים. האם יש איזשהו מבנה בכרם שהיה בית המגורים של המשפחה - האם אתם יודעים על כתובות - כמורה דרך שמדריך מדי פעם מקטעים מכרם התימנים אשמח לקשור את דמותו למבנה כלשהו,
תודה מראש,
יוסי

דני בר-מעוז אמר/ה...

שלום פזית
שמי דני בר-מעוז, אני היסטוריון, ובימים אלה סיימתי לכתוב ספר על ילדותם הנגזלת של בני תימן. מוסה אל פול מופיע כמובן בספר. מצאתי תמונה שלו בספר ״שושנת תימן״ של דן אלמגור כשהוא מוכר עיתונים. תהיתי איך אפשר להשיג את התמונה הזו. אם תרשמי לי את הטלפון שלך אוכל להעביר לך את התמונה המדוברת. הטלפון שלי 0547662267
מוקירך, דני