יום שבת, 26 בדצמבר 2009

מריה הקדושה בתחנה המרכזית בתל-אביב.




התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב היא החצר האחורית של העיר שלי.
לפני כשנתיים הייתי בסיור מאורגן עם בוקי נאה, כתב הפלילים לשעבר של עיתון "ידיעות אחרונות" ,והוא הביא אותנו בשעה 11 בלילה לתחנה הישנה. לא היה קל לסייר שם. העליבות זעקה מכל פינה. בגינה שמצוייה במקום התגודדו נרקומנים וזונות שחיים משעה לשעה. מנסים לתכנן את חייהם עד למנה הבאה. הבנות מוכרות את גופן לכל דורש גם בחמישים שקלים ואפילו פחות רק כדי להשיג את מנת הסם הבאה.


בנוסף, מתגוררים שם עובדים זרים מכל גוני הקשת: פיליפינים,רומנים, סודנים,סינים....


במקום כזה נפתחות חנויות שונות שאמורות לספק לתושבי המתחם את מזונם ושרותים שונים: מכבסות, שרותי תקשורת,ומכולות מיוחדות עם מזון שאנו לא ממש מכירים : אצות למינהן,רטבים שונים,קיטניות מיוחדות וכיוצא בזה.
במקום יש גם קצביות שמוכרות בשר חזיר לתושבי המתחם הזה,מתחם "התחנה המרכזית הישנה".


וישנה גם חנות קטנה ויפה בנווה שאנן  ,חנות של תשמישי קדושה נוצריים.  את המקום מנהל בחור בשם נאזו בוגוסיאן ,ארמני מנצרת שמתגורר בתל-אביב.  נאזו הוא לקוח שלי בבנק ובנוסף לחנות הזו ,יש לו גם מכולת למוצרי מזון מהמזרח הרחוק. 


הוזמנתי על ידו לבקר בחנות החדשה לתשמישי הקדושה והרגשתי אוירת חג. כן, כן גם שם בתחנה המרכזית.

 להלן התמונות:




אחרי שעזבנו את המקום ובדרכנו לעבר האוטובוס , חזרו שוב המראות הרגילים של התחנה:





נהננו מהחוויה וגם שמחנו לחזור הביתה.

שנה אזרחית טובה לכולם.



2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

גם לעובדים הזרים מותר /וחובה לחגוג את חגיהם לפי הנוהגים בארצותיהם,כל זמן שמנהגים אתה לא פוגעים ברגשות שאר הציבור בישראל,בבירכת חג שמח,ושנה אזרחית טובה-יצחק

נטלי פרז אמר/ה...

אני זכיתי לקחת חלק בחוויה הזו ואני רק רוצה לומר שבאמת צריך לעשות סיבוב מידי פעם באיזור בכדי לקבל קצת פרופורציות על החיים, בכל אופן פזית, תודה, מאוד נהנתי, ואפילו זכיתי לתמונה בבלוג שלך..