אימי ואבי נולדו בכרם התימנים. אימי ברחוב ישכון שהוא ממש סמוך לשוק ואבי ברחוב הלל הזקן (מאחורי קולנוע אלנבי).
קולנוע אלנבי בימי הזוהר.
קולנוע אלנבי היום :עלוב ומוזנח
הורי הכירו כאשר אימי היתה בת 16 ואבי בן 25. כאשר מלאו לאימי 18 הם נישאו וגרו על גג בית הדפוס ברחוב הילל הזקן כשנה, עד שעברנו לבית ברחוב בר-כוכבא 12 בתל-אביב.לאחר מכן עברנו לבית ברחוב טשרניחובסקי .
הורי הכירו כאשר אימי היתה בת 16 ואבי בן 25. כאשר מלאו לאימי 18 הם נישאו וגרו על גג בית הדפוס ברחוב הילל הזקן כשנה, עד שעברנו לבית ברחוב בר-כוכבא 12 בתל-אביב.לאחר מכן עברנו לבית ברחוב טשרניחובסקי .
הורי פרידה ועזריקם.
הורי ביום נישואיהם
את החתונה עשו באולמי "היכל המלאכה" שזה ברחוב נפחא, רחוב קטן שמחבר את רחוב מרכז בעלי מלאכה לשינקין.
בבוקר החתונה הלכה אימי למספרה ברחוב קלישר לעשות תסרוקת, והתלבשה בביתה בשמלה שקיבלה מגיסתה שרה.מאפרת צמודה לא היתה וחוץ משפתון ,שקיבלה משכן לא התאפרה בכלל.
אבי בא לקחת אותה עם מכונית ה "מוריס" שלו מהבית ומשם נסעו לרחוב בן-יהודה להצטלם . אילו התמונות היחידות שיש להם,כי אבי שכח להזמין את אחד מחבריו,עופרי שמו, שהיה צלם מקצועי לחתונה...
הכיבוד היה מעשה ידי המשפחה: סבא שלי, אבא של אמא, הכין בפיילה גדולה סלט תפוחי אדמה. כמו כן קנו פסטרמות, הכינו סמבוסקים וחפציבה, אחות אבי ,הכינה עוגיות ואת עוגת הכלה (שלוש קומות) המצופה בקרם מרגרינה וסוכריות בצבע כסף.
באולם לא היו מלצרים. את הכיבוד אירגנה המשפחה,והחברים של אבי סחבו קרטונים של בירות ומשקאות במשך כל היום לאולם.
המתנות היו דברים שימושיים: צלחת לעוגה, קומקום (כמובן לא חשמלי) ,ארגז לחם וקנקן עם 6 כוסות ללימונדה.
כל החתונה עלתה 1500 לירות. המשכורת החודשית של אבי,לשם ההשוואה, היתה אז 200 לירות.
העדים החתומים על הכתובה היו : אליעזר שטיינמן (משורר שהדפיס את ספריו בדפוס של אבי) וח"כ בנימין מינץ ממפלגת פאג"י (שהיה גם מדפיס את ספריו בדפוס).
למחרת נסעו הורי לירח דבש בנהריה למלון שנקרא "פינגווין" . אימי נסעה עם 2 שמלות ,כי זה מה שהיה לה. וזהו, חזרה לחיים השיגרתיים.
אני רואה היום את ארועי החתונות ההמוניות שבהן לפעמים אתה לא מכיר את החתן והכלה,לא את האורחים ואינך יודע מה אתה עושה שם. ההפקות המפוארות הללו עולות הרבה כסף לזוג הצעיר וכל האינטימיות מהאירוע עצמו מתמוססת והולכת לאיבוד.
חתונה היא טקס אינטימי ולדעתי צריך לעשות אותה בצורה מצומצמת ,בנוכחות קרובי משפחה וחברים קרובים שאתה יודע בוודאות שהם נמנים על אוהביך וישמחו בשמחתך . אז אולי יהיה "רטרו" גם בתחום הזה באיזה שהוא שלב.
אז זה להפעם. חתונה תל-אביבית טיפוסית לתקופה שנערכה בשנת 1957 וזוגיות שמחזיקה מעמד (טפו,טפו,טפו) עד היום.
8 תגובות:
פזית, את בטוחה שאלו הם הורייך האמיתיים...? לפי התיאור נדמה היה שאת בעצמך השתתפת בחתונת הורייך..........
וחוץ מזה נחמד מאוד לקרוא את ההיסטוריה הקרובה של משפחתך.
פיני.
סבא וסבתא שלי.... אני יכול להעיד שהצניעות שמתוארת כאן מאפיינת אותם עד ימינו אנו... הם לא חושבים מה יגידו אלא מה יעשה להם ולסובבים שלהם טוב. מזל שהם התחתנו אחרת לא הייתי כאן כדי לכתוב.
פזית ,מדהים עד כמה את דומה לאמא שלך . . . אביבה
היי פזית
נעים להיזכר!!!
ההורים שלך נראים יפים בתמונות
מה הפלא שאת יצאת כזו יפה!!!
שבוע טוב
מימון
"בת דודתי היקרה,, הכל אמת ,תל אביבי נישאר תל אביבי,, אני לעומת זאת כבר עברתי חצי עולם חייתי בקצה השני של העולם ובכל אופן בכל מקום שאני מסתובבת כל אחד מבחין מיד שאני תל אביבית (כך אומרים לי) אח אח איפוא הימים אצל סבתא אסתר ,,"נאווה קרוגלן
מקסים!
איזה כיף לקרוא את הבלוג שלך.
האמת, שהחתונה שלי ושל אלון היתה די דומה. היא עלתה פחות משתי משכורות, את הבגדים קנינו מהתלושים לחג ואפילו לא התאפרנו...
מזל שזכרנו להזמין את חברנו הצלם ויטאלי :-)
איזה זוג יפה. לפחות לא היה רבע עוף... :)
מקסים ומרגש
הוסף רשומת תגובה