בקינג ג'ורג' 3 , על תריס מתכת מוגף של אחת החנויות הבחנתי הבוקר בשיר שהועלה ע"י אלמוני:
וכך זה הולך:
ולעיר אין ראשית ואין סוף,וכל המבואות חסומים,
וידייך שרות מן הקיר,כמו מילמול של אזוב ירקרק,
ועינייך פורחות כמו פנינים של זכוכית על צוואר הברק,
רק ראשך השקט צף באור העמוק , ורק פיך שרק....
רק בתל-אביב....
2 תגובות:
יפה מאוד!!!
נחמד, אך מי המשורר? =יצחק=
הוסף רשומת תגובה